מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמש ואח'

פסק דין

הצדדים בתיק זה חלוקים בשאלת קיומו של מעשה בית דין בגין הליך מקביל שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות.

התביעה שבפני הינה תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח על-ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונת דרכים, שארעה ביום 23/12/2008, בין רכב התובעת לבין רכב בו נהגה הנתבעת 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2.

במסגרת תביעה קטנה בתיק 2128/09 שנדון בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד, תבעה הנתבעת-1 כאן את הנהג ברכב התובעת והחברה שהייתה בעלת הרכב, הן בגין הנזקים הישירים שנגרמו לה והן בגין הנזקים העקיפים – ובכלל זה נזק שנגרם לרכב בהתאם לחוו"ד שמאי, ירידת ערך, שכר טרחת שמאי ועוגמת נפש. לכתב התביעה בתביעות הקטנות על פי הרשום שם, צורף אישור אי הגשת תביעה מטעם מבטחת התובעת (היא הנתבעת 2 כאן).

התובעת כאן – מגדל חברה לביטוח, הצטרפה כנתבעת לתביעה שם ונציג מטעמה התייצב בדיון.

בתאריך 14/11/2010, התקיים הדיון בבית המשפט לתביעות הקטנות, במסגרת הדיון העידו שני הנהגים והתובעת שם (הנתבעת-1 כאן) נחקרה בחקירה נגדית על ידי נציגת חברת מגדל – התובעת דנן.

בתום הדיון ולאחר ההפסקה, הודיעו הצדדים כדלקמן: "לאור המלצת ביהמ"ש הגענו להסכם פשרה, וזאת מבלי שהדבר יעלה כדי הודאה מצד מי מבין הצדדים, לפיו הנתבעת 3 תשלם לתובעת לסילוק מלא, סופי ומוחלט של תביעתה סך של 3,462.50 ₪ תוך 30 יום".

ואולם הוסף באופן מודגש בפרוטוקול מפי הצדדים - "מעבר לסך האמור אין לשני הצדדים טענות זה כנגד זה, בכל הנוגע לאירוע נושא תובענה זו".

בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.

כיום תובעת התובעת, את הנתבעת 1 והמבטחת שלה, בגין התאונה. בפי התובעת, ישנה טענה כפולה בנוגע לפסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות, מחד טענה ב"כ התובעת, כי אין מעשה בית דין כיוון שהנתבעת-2 לא הייתה צד להליך; ומאידך טענה, כי בפסק הדין בתביעות הקטנות קיבלה הנתבעת-1 50% מנזקיה וקביעה זו מחייבת את המבטחת (הנתבעת 2 כאן). בסוף דבריה שבה והדגישה באת כוח התובעת, כי לטעמה המבטחת (הנתבעת-2) אינה יכולה להבנות על מבוטח שניהל הליך עצמאי ולא מקצועי, ללא ייצוג משפטי ולצאת נשכרת מכך. ב"כ התובעת הפנתה בהקשר זה לפסק הדין של כב' השופטת ברק נבו בת.א. 15659/08 מגדל חברה לביטוח נ' פריז, ופסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 7730/10 לאה נגר.

ב"כ הנתבעים טען, כי קיים מעשה בית דין, כאשר במסגרת פסק הדין הסכימה התובעת שם (הנתבעת-1, כאן), לקבל סכום מופחת, תוך הבטחה שלא יחזרו אליה לתביעות נוספות בעתיד. ב"כ הנתבעים הבהיר כי אם חברת הביטוח תחוייב או אז תחוייב הנתבעת בהשתתפות עצמית גבוהה וזאת בניגוד להתחייבות שלא יחזרו אליה בתביעות נוספות. ב"כ הנתבעת הדגיש, כי לא עולה מהסכמת הצדדים או מפסק הדין, כי נקבעה אחריות, אלא הוסכם שתובעת חברת מגדל תסכים לשלם סכום מסוים ובכך תם העניין. ב"כ הנתבעים הצהיר, כי גם לאחר אותה תביעה לא הפעילה הנתבעת-1 את הפוליסה, הנתבעת-2 לא שילמה לה דבר.

דיון והכרעה

פסיקת בית המשפט ברורה וככלל מקום שעניין נדון בין שני צדדים או חליפיהם וניתנה הכרעה פוזיטיבית בדבר חלוקת האחריות, הרי שקם ועומד השתק פלוגתא בין הצדדים.

בע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד (1) 642, 650, קבע בית המשפט העליון, כי השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסויימת שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת אם מתקיימים ארבעה תנאים והם:

א.הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.

ב.קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.

ג.ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה.

ד.ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.

ראה גם ת"א 2872-07-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קדמי (פורסם בנבו).

תחולתו של הכלל בדבר השתק פלוגתא הורחבה, לגבי מערכת היחסים שבין מבוטח ומבטח. המבטח - כך נפסק - עשוי להיות מושתק על ידי קביעותיו של בית-משפט, שקבע את אחריותו של המבוטח, מכח השתק פלוגתא שנוצר. לעתים, גם המבוטח עשוי להיות מושתק, מכוח השתק פלוגתא שנוצר, על ידי קביעותיו של פסק דין שניתן בתביעה שהגישה חברת הביטוח. ראה: פסק דינו של כב' השופט ריבלין בת"א (ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש בע"מ נ' מנשה ישר (פורסם במאגרים).